אז לא רק אקנה
הרבה נשים שחוות התפרצויות של פצעים ואדמומיות, או חוות החמרה של פצעים ואודם בעור במהלך ההריון או בתקופת ההנקה, חושבות שמדובר בפצעי אקנה-הריון או אקנה הורמונאלי, וזו יכולה להיות גם סיבה מאוד הגיונית.
אבל בעצם, חלק מהנשים ההריוניות חוות משהו אחר לגמרי, והמשהו הזה, אינו מגיב לטיפולים רגילים, והוא בעצם תסמונת אחרת שמתחפשת לאקנה הורמונאלי, ויש שתיים כאלה!
אדמומיות, הסמקות, ופצעים אדומים יכולים לנבוע גם מתופעות אחרות לגמרי שלא קשורות כלל לאקנה הורמונאלי, ומה שחשוב לדעת, זה שאם לא נזהה נכון ולא נטפל בזמן, התסמינים רק ילכו ויחמירו. התסמונות המתחפשות הן הרוזציאה והדמודקס, שלא יגיבו לטיפולי אקנה מסורתיים, למרות שהן בתחילה נראות כמו סתם פצעונים.
על מה אנחנו בכלל מדברים?
התופעה הראשונה היא הפרעת העור רוזציאה, השנייה קשורה בשגשוג של טפיל הדמודקס מיטס, והשלישית קשורה בשילוב של השתיים.
התסמינים שאת אמורה לחשוד בהם קשורים באדמומיות ופצעונים מטרידים (בדרך כלל לא מוגלתיים) שלא חולפים בטיפול קונבנציונאלי. אז איך נדע מה זה מה, ומי זה מי?
רוזציאה (Rosacea) – כשהעור שלך מסמיק יותר ויותר
כשמה כן היא, רוזיאה היא הפרעת עור דלקתית המתאפיינת בהסמקות חוזרות ונשנות ועד אדמומיות קבועה בפנים. תסמונת זו מאפיינת בעלות עור בהיר ומופיעה בד”כ בגילים שבין 30 לבין 60. בתסמונת זו, נראה בד”כ אדמומית קבועה באזורי מרכז הפנים (סנטר, מצח, אף, לחיים), עם היווצרות מואצת של נימי דם.
לפעמים, גם העיניים סובלות מרוזציאה, והן תהינה אדומות יבשות ומגורות. תופעות עור נוספות הן בלוטות חלב מוגדלות, עור הנוטה להיות שמן ומיובש, לא נראה קומודונים רבים והעור עצמו יהיה רגיש מאוד. במקרים ממש ממושכים או חמורים, נראה גם התעבות של רקמת האף (אף בולבוסי, מאפיין בד”כ גברים).
אקנה, לעומת זאת, מופיעה גם בקרב בעלות עור כהה. המקום שבד”כ נמצא פצעוני אקנה יהיה קו הלסת התחתונה, סמוך לאוזנים, צידי הפנים הסנטר והצוואר, והוא עלול להופיע גם בחלקי גוף אחרים (גב, שכמות). אך הרוזציאה, לעומת זאת, תופיע אך רק בפנים.
בשונה מאקנה, המתאפיין בפצעונים מוגלתיים, פצעוני הרוזציאה הם ללא ראש מוגלתי. הם יכולים להיות גדולים או קטנים, ולפעמים נראים יותר כמו תפרחת. כמו כן, רוזציאה מלווה לעתים גם בסמפטומים של תחושת עקצוץ ובערה של העור, יחד עם תחושת יובש והתקלפות.
הבדל נוסף בין אקנה הורמונאלי לבין רוזציאה, היא תופעת כתמי העור וההצטלקויות. באקנה, הללו בהחלט עלולים לקרות, אך לעומת זאת, נדיר שיתרחשו ברוזציאה.
כמו כן, השמש, תיטיב את מצב האקנה, אך דווקא ברוזציאה, נראה החמרה בתגובה לשמש, כמו גם בתגובה לשתיית יין או אלכוהול, פעילות גופנית מאומצת או ישיבה בחלל חם כשבחוץ קר ובכלל, לשינויים חדים בטמפרטורות, כשכל אלה לא משנים כהוא זה לאקנה.
למה זה קורה?
יש סיבות רבות שעלולות להוביל להתפרצות הרוזציאה. נתחיל מרקע גנטי, שינויים הורמונאליים, הריון, אך גם נמצא קשר עם שגשוג טפיל הדמודקס (יפורט בהמשך), מצבי מתח ולחץ נפשי רב.
הסובלות מרוזציאה חשות לאורך זמן שהעור הופך פחות ופחות טולרנטי, מדווחות על אי יכולת להשתמש בתכשירים קוסמטיים “רגילים” ובמקרים רבים, אפילו תכשירים ייעודיים לעור “רגיש” גורמים לתגובות בעור, שלא נדבר על איפור שכמעט ואינו נסבל.
וזאת למשל, עוד נקודה חשובה שיש לציין. אם העור אדמומי ואת מנסה להסתיר זאת במייקאפ, בהחלט ייתכן ותתחיל לולאת קסמים לא נעימה כלל. ככל שתנסי להסתיר במייקאפ את האודם והפצעונים, כך המייקאפ יחריף את האודם ואת הבערה וחוזר חלילה.
טפיל קטן ושמו דמודקס
מיקרוסקופי וממזרי, הדמודקס הוא דייר קבע בעורנו, טפיל זערורי האוהב לקנן בזקיקי שערות הפנים, נקבוביות עורנו ובלוטות הפרשת הדמע שבעיניים. בדרך כלל אין לנו שום בעיה עם נוכחותו, אך גורמים שונים, ביניהם שינויים הורמונאליים בגוף, שימוש ארוך טווח בסטרואידים ומתח נפשי עלולים לגרום לו לשגשג ועורנו יציג סימפטומים פתוגניים מצב המכונה בטרמינולוגיה רפואית דמודיסידוזיס.
דמודקס או אקנה?
הרבה מהנקודות שהעלינו ביחס לרוזציאה תקפות גם ביחס לדמודקס, עם עוד כמה חידודים – טפיל הדמודקס גורם להופעת אודם, פצעונים קטנים הנראים לעיתים כמו תפרחת או נקודות אדומות מפושטות בפנים, ובניגוד לפצעי אקנה, לעיתים גם יופיע גרד רב.
דמודקס או רוזציאה?
או! זאת שאלה ממש טובה. הרופאים כיום לא ממש יודעים מה גרם למה, או מה קדם למה, אך הסובלים מרוזציאה מציגים שגשוג יתר של טפיל הדמודקס, ולהיפך, שגשוג יתר של טפיל הדמודקס לאורך זמן ממושך יחמיר בעור את הרוזציאה.
אז איך נדע?
הכי חשוב לציין, שלא עושים אבחון עצמי. יש לגשת לרופא עור בעל ניסיון אבחוני מתאים.
כמובן, שמי שסבלה לפני ההריון מרוזציאה, בהחלט עשויה לסבול מהתפרצות ברורה של התסמינים, אך בהחלט ייתכן והיא תתפרץ לראשונה בתקופה זו. אם מופיע גם גרד בעור, ייתכן וקיים בנוסף לרוזציאה שגשוג של טפיל הדמודקס.
חשוב לדעת שאת האבחון לא עושים בבדיקת דם סרולוגית (נוכחות נוגדנים), ושהאבחון נשען על דימות העור בעזרת מיכשור מתאים.
בפגישת ייעוץ מפורטת תתבצע אבחנה מבדלת בה בודקים מקרוב מאוד את כל התסמינים בעור, מבצעים תשאול ובדיקת היסטוריה רפואית, ולעתים, גם לוקחים משטח עור לבדיקת נוכחות הטפיל.
אז מה עושים?
אדמומיות בעור הפנים עלולה להיגרם מהיווצרות מואצת של נימי דם, כפי שקורה ברוזציאה או כתוצאה מחשיפה לשמש, רק איש מקצוע יוכל לבצע בדיקות דימות מעמיקות ולאבחן את הגורם.
באדמומיות עצמה ניתן לטפל קודם כל בעזרת מודעות וצמצום גורמי החמרה, כמו המנעות מחשיפה לשמש, או ויתור על תכשירים קוסמטיים מגרים. כדאי לעבור על תכולת ארון האמבטיה ועל התכשירים השונים בהם את משתמשת. חשוב מאוד לבדוק את המרכיבים בתכשירי האיפור והקוסמטיקה – ישנם תכשירים שעלולים לגרות או לייבש עוד יותר את העור, שגם כך רגיש מאוד כעת. חשוב להיפטר מסבונים או תכשירי ניקוי המכילים SLS, ולעצור שימוש במסכות או בתכשירי פילינג המכילים גרגרים.
אם מדובר בשגשוג של טפיל הדמודקס ינתנו, בדרך כלל, תכשירים תרופתיים אנטי-טפיליים במריחה מקומית (טופיקליים). דעי שקיימים תכשירים שמותרים לשימוש גם במהלך ההריון.
לא כל יום פורים!
לסיכום, חשוב ביותר שתהיי קשובה לסימנים כי את זאת שמכירה את העור שלך באופן הטוב ביותר. לכן, אם את נלחמת בפצעונים ובאדמומית בתכשירים ייעודיים אך שמה לב שאין כל הטבה ואולי אף מתחילה לה קצת החמרה, אל תחשבי שזה יעבור אם פשוט תמרחי יותר מהתכשיר. ייתכן מאוד שהתופעה התחפשה לאקנה הורמונאלי ואם נתאים פרוטוקול טיפולי מתאים – ההטבה תגיע ואיתה יסתיים פורים!
נכתב ע”י יפית כהן
מומחית לטיפול ברוזציאה, אדמומיות בעור ומצבים בהם קיים שגשוג של טפיל דמודקס.
מרצה בכנסים מקצועיים מובילים בתחום הטיפול ברוזציאה.