תפקיד מי השפיר
במהלך ההריון העובר מתפתח בתוך מי השפיר, אשר מיוצרים בתחילת ההריון על ידי הפרשות מהקרומים העוטפים את העובר ובהמשך ההריון, על ידי השתן של העובר. למי השפיר כמה תפקידים חשובים למהלך ההריון: הם מאפשרים לעובר לנוע בחופשיות, לפתח את הריאות ואת המפרקים ולחזק את השרירים. מי השפיר מגינים על העובר מפני פגיעות פיזיות ועוזרים לו לשמור על טמפרטורת גוף קבועה. מי השפיר מכילים חומרים ותאים החשובים למהלך החיים העובריים, ומסייעים להתפתחות תקינה של העובר (ומערכות גוף שונות כגון מערכת הנשימה). כמו-כן, מי השפיר משמשים כהגנה לעובר מפני טלטלות וחבלות. את שק מי השפיר מקיפים קרומים שמגינים עליו מפני כניסה של גורמים מזהמים מהנרתיק ומצוואר הרחם.
כמות מי השפיר עולה עם התקדמות ההריון ובשבוע ה-12 עומדת על כ-50 מ”ל, כ-400 מ”ל בשבוע 20 וכ-1000 מ”ל בשבועות 28-30. לאחר שבוע 38 מתחילה ירידה הדרגתית בכמות מי השפיר, ובהריונות ממושכים היא עלולה לקטון באופן משמעותי.
מהו ריבוי מי שפיר
ריבוי מי שפיר (Polyhydramnios) הוא מצב בו כמות מי שפיר בחלל הרחם היא גבוהה מן הצפוי. השכיחות של ריבוי מי שפיר היא כ-1% מההריונות. ריבוי אמיתי של מי השפיר עלול לעיתים להיות כרוך בבעיות אימהיות (כגון סוכרת הריונית) או עובריות. במקרה שמאובחן ריבוי מי שפיר חשוב לקבל יעוץ מרופא/יחידה המתמחים בתחום. במקרים קיצוניים ניתן טיפול על ידי ניקוז חלק ממי השפיר.
מהי ההגדרה של ריבוי מי שפיר?
עודף מי שפיר מוגדר ככמות מי שפיר מעבר לאחוזון ה-95, על פי גיל ההריון. פעמים רבות מקובל להגדיר זאת כערך אבסולוטי של מעל 25 ס”מ.
איך מודדים את כמות מי השפיר?
במהלך ההריון ניתן לאמוד את כמות מי השפיר על ידי בדיקת אולטרה-סאונד. הדבר נעשה בהסתכלות סובייקטיביות או בבדיקה אובייקטיבית (אשר איננה מדויקת אך נמצאת בקורלציה לכמות מי השפיר). שיטת מדידה זו נקראת: מדד מי שפיר (Amniotic Fluid Index ) והיא מכמתת את סה”כ מי השפיר ברחם ב – מ”מ או ס”מ.
מהם הסיבוכים של ריבוי מי שפיר?
מצב של עודף מי שפיר עלול להגדיל את הרחם בצורה ניכרת, ולהביא לצירים מוקדמים (ולידה מוקדמת). כמו כן, כאשר העובר המוקף בהרבה מים, יתקשה להתייצב באגן לקראת הלידה. במקרים מסוימים המצב עלול אפילו לגרום למצב של מנח רוחבי של העובר או לצניחת חבל הטבור . מבחינה אימהית גודל הרחם קשור לאי נוחות משמעותית ואף יכול לגרום לקוצר נשימה אצל היולדת.
מעבר לכל הסיבוכים הללו הנובעים מעצם ריבוי מי השפיר, השאלה החשובה יותר היא מה הסיבה לריבוי מי השפיר.
מדוע נגרם ריבוי מי שפיר?
קיימים גורמים רבים לריבוי מי שפיר, אם כי ברוב המקרים ריבוי מי השפיר הוא מה שנקרא אידיופאתי – כלומר, ללא סיבה או מסיבה שלא ידועה. יחד עם זאת, לעיתים יש לכך סיבה ובין הסיבות הנפוצות ניתן למנות:
- סכרת הריונית
- מומים: חסימה במערכת העיכול, מום מוחי ו/או מום לבבי.
- גנטיקה: תסמונת גנטיות שונות, אשר בין היתר יש להם ביטוי של ריבוי מי שפיר
- כאמור, בחלק מהמקרים הסיבה לריבוי מי השפיר איננה מתגלית .
אבחנה וטיפול
אבחנה
האבחנה מבוססת על בדיקות שנועדו לגלות את הסיבה לריבוי מי השפיר – סקירת מערכות מכוונת, אקו לב עובר ודיקור מי שפיר. במידה ויש חשד, צריך גם לבצע העמסת סוכר, בכדי לשלול או לאשר קיומה של סוכרת הריונית. לעיתים יש צורך בייעוץ גנטי בכדי לאשר ביצוע של דיקור מי שפיר (עם או בלי צ’יפ גנטי)
טיפול
מבחינת טיפול, במקרים קלים-בינוניים אין צורך לטפל, אך במקרים קשים אשר גורמים לסיבוכים כגון קוצר נשימה או לידה מוקדמת, אז ניתן לתת תרופות שמפחיתות את כמות המים ו/או לבצע דיקור מי שפיר כדי להפחית את כמות המים.