ישנן סיבות שונות שבגללן יוחלט לבצע השראת לידה, אך הכלל הוא שכאשר נוצר מצב או סיבוך הריון אשר מהווה סיכון לאימא או לעובר בהמשך ההריון.
מה שיעורי ההצלחה של השראת לידה?
ברוב המוחלט של המקרים, השראת לידה מצליחה, כאשר שיעורי הכישלון נעים בין 5-20%.
זה תלוי במספר הלידות שהיו בעבר, בפתיחה/מחיקה שהיו בתחילת הזירוז ובגורמים נוספים כגון גיל האימא, משקל האימא, גודל העובר, שבוע ההריון ועוד. חשוב לזכור כי גם אם נכשלה שיטת זירוז אחת, הרי ששיטת זירוז אחרת יכולה להצליח.
אילו שיטות קיימות להשראת לידה?
ישנן דרכים שונות לזירוז לידה, טבעיות ולא טבעיות, שאפשר לעשות לבד בבית (באישור רפואי כמובן) או בבית החולים. לכל שיטה יש את היתרונות והחסרונות שלה, והיא מותאמת לפי הצורך למצב בו היולדת נמצאת.
עיסוי פטמות (Nipple Stimulation) – בשיטה זו מורים לאישה, באופן עצמאי, לעסות על ידי שפשוף עם היד, ודרך הבגדים את אחת מפטמות השדיים שלה. יש לבצע את העיסוי במשך 2 דקות רצופות (או עד התחלת ציר, המוקדם מבין השניים) ואם לא הייתה תגובה אז ניתן לחזור על זה שוב פעם אחת אחרי 5 דקות. עיסוי הפטמות מוביל לשחרור של אוקסיטוצין שהוא החומר הטבעי בגוף שגורם לצירים.
שיטה זו חייבים לעשות באישור רופא ותוך כדי ניטור דופק העובר.בשנים האחרונות היו מספר דיווחים על כך שהשיטה גורמת לעודף צירים עד כדי מצוקה עוברית, ולכן פחות מקובל להמליץ על שיטה זו באופן שגרתי.
סטריפינג (Membrane Sweeping and Striping ) – זו שיטה נפוצה, ותיקה ויעילה אך מאוד לא נעימה להשראת לידה. סטריפינג של הקרומים יכול להתבצע רק כאשר יש כבר פתיחה מסוימת של צוואר הרחם (לפחות 1-2 ס”מ), כך שהרופא יכול להחדיר לפחות אצבע אחת אל מעבר לפה הפנימי של צוואר הרחם. בשיטה זו הרופא מחדיר אצבע דרך צוואר הרחם ומפריד את קרומי מי השפיר סביב צוואר הרחם, על ידי תנועה סיבובית של האצבע בתוך ומעבר לצוואר הרחם. פעולה זו גורמת לשחרור של חומרים הנקראים פרוסטגלנדינים שמביאים לריכוך של צוואר הרחם, התחלה של צירים ועל ידי כך לקידום תהליך הלידה.
פעולה זו יכולה להתבצע בחדר הלידה, או אפילו עוד בבדיקה אצל הרופא במרפאה. הצירים יתחילו בדרך כלל תוך מספר שעות ועד יממה לאחר הפעולה. למעט הכאב הניכר המלווה לביצוע הסטריפינג, יכול להופיע גם דימום נרתיקית קל כחלק נורמלי מהפעולה. אמנם הפעולה היא מעוד כואבת, אך קצרה ונמשכת כחצי דקה בלבד. למרות היותה יעילה, לא בכל המקרים מתפתחת לידה פעילה, ולא בכל המקרים היא משיגה את האפקט של השראת לידה פעילה, כך שלעיתים נדרש המשך זירוז בשיטות אחרות.
פרוסטגלנדינים (Prostaglandins ) – אלו חומרים טבעיים בגוף, שתפקידם בעת לידה הוא לרכך את צוואר הרחם ומקביל לגרום צירים כך שהן מובילים לקידום הפתיחה והמחיקה. יש דרגים שונות לתת את הפרוסגלנדינים הללו – נרות לנרתיק (Dinoprostone ), ג’ל נרתיקי, מוליך נרתיקי (Propess ) וטבליות (Cytotec ). כל אחת מן הדרכים נבדלת באופן המתן, בצורת המתן ובמשך וזמן ההשפעה.
תופעות לואי אפשריות לשימוש בחומר זה הן שינויים קיצוניים בלחץ הדם, בחילות וצירים חזקים מאוד שיכולים להביא ללידה מהירה, או סתם לכאבים שלא בהכרח יובילו ללידה המיוחלת.
הטיפול ינתן רק בחדר הלידה ולא במרפאה.
בלון (Extra Emniotic Ballon) – החדרת צינורית פלסטיק, דמיות קטטר שתן שבקצה שלה יש בלון אשר מנפחים. מדובר בהשראת לידה מכנית, כלומר נגרמים יחסית מעט צירים אך הבלן עושה פתיחה של הצוואר תוך כדי שהוא עובר. הוא נמצא במקומו בין 12-24 שעות או עד שנפלט באופן עצמוני קודם לכן.
האם משתמשים בשיטה אחת או יותר?
כאשר יש צורך לקדם לידה מנסים שיטה אחת ובמידה והיא אינה משיגה את מטרתה מנסים שיטה אחרת.
היכן מתבצעת השראת לידה
חלק מהשיטות מחייבות ניטור רציף של דופק לב העובר על מנת להעריך את תדירות הצירים המופיעים תוך כדי התהליך, ולוודא כי לא נגרמת מצוקה עוברית כגון ירידה בדופק העוברי”.
מהם הסיבוכים של השראת לידה?
הסיבוכים העיקריים בנסיון לבצע השראת לידה:
בקרב נשים העוברות הליך של השראת לידה, קיים סיכוי גבוה יותר, לעבור ניתוח קיסרי או לידה מכשירנית (ואקום או מלקחיים),
כישלון בהשראת הלידה – ישנם מצבים של חוסר הצלחה לגרום ללידה על אף שימוש במספר שיטות ואז אין מנוס מניתוח קיסרי.
מצוקה עוברית – לעיתים נדירות, הזירוז יכול להוביל לריבוי צירים, שעלולים לגרום למצוקה עוברית – במקרים כאלו ניתן להפסיק את הזירוז ואם צריך לתת נוזלים, חמצן ותרופות שונות בכדי לגרום להרגעת הצירים, בכדי שהעובר לא יהיה במצוקה. אולם, אם שיטות אלו אינן עוזרות, ייתכן כי תאלצי לעבור ניתוח קיסרי דחוף תוך כדי תהליך השראת הלידה.